פסיכותרפיה גופנית היא תחום מובחן בתוך עולם הפסיכותרפיה, הנשען על היסטוריה ארוכה ומבוסס על גוף ידע עשיר בספרות מקצועית. היא התפתחה בעיקר במערב לאחר מלחמת העולם השנייה, בהשראת עבודתו של ווילהלם רייך (Wilhelm Reich) ורעיונות פסיכואנליטיים, ומדגישה את הקשר בין הגוף לנפש דרך חוויות גופניות, מתיחות שרירים, תנועה ושחרור רגשי. פסיכותרפיה גופנית משלבת מודלים התפתחותיים, תיאוריות אישיות והשערות לגבי מקורות הפרעות נפשיות, לצד מגוון רחב של טכניקות אבחון וטיפול, המיושמות במסגרת היחסים הטיפוליים בין מטפל למטופל. הגישה מבוססת על ההבנה שהגוף והנפש אינם נפרדים זה מזה, אין ביניהם היררכיה. בעוד שגישות אחרות עשויות לגעת בקשר בין גוף לנפש, הפסיכותרפיה הגופנית רואה את הקשר הזה כעיקרון יסוד. כמו בתחומים אחרים של פסיכותרפיה, גם בפסיכותרפיה הגופנית קיימות גישות שונות ומגוונות, אך העיקרון של אחדות גוף-נפש נשמר בכל הגישות. בחלק מהזרמים נעשה שימוש במגוון טכניקות גוף, כגון מגע, תנועה ונשימה, כדי להעמיק את החוויה ולהוביל לשינוי רגשי והתנהגותי. למרות הדמיון לעולמות הרפואה המשלימה ולעבודת גוף אחרת, הפסיכותרפיה הגופנית היא ענף טיפולי יישומי מבוסס מדע, המשמר קשר עם מחקר וידע מקצועי. אופייה המדעי של הפסיכותרפיה הגופנית התפתח בשבעים השנים האחרונות ומושפע ממחקרים בתחומים כמו ביולוגיה, נוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, אנתרופולוגיה ואתולוגיה, וכן ממודלים של תהליכים טרום לידתיים וניסיון מקצועי מעשי. הפסיכותרפיה הגופנית מוכרת על ידי האיגוד האירופי לפסיכותרפיה (EAP) כענף מקצועי מבוסס מדע, המציע למטופלים גישה הוליסטית, מעמיקה ומקצועית לשיפור בריאותם הנפשית והרגשית. פסיכותרפיה בגישת ביוסינתזה ביוסינתזה היא גישה טיפולית ייחודית שהחל לפתח דיוויד בואדלה בשנת 1969. היא מתמקדת בשילוב בין המימדים הפיזי, הפסיכולוגי והרוחני של חוויית החיים. משמעות השם ביוסינתזה היא "אינטגרציה של החיים". הגישה מוכרת ומוערכת בעולם, נלמדת ביותר מ-20 מדינות ומוכרת על ידי מוסדות מקצועיים רבים. הגישה צמחה מתוך הפסיכולוגיה ההומניסטית, פסיכותרפיה גופנית ומשלבת אלמנטים של פסיכותרפיה התייחסותית יחד עם רעיונות ופילוסופיות מהמזרח. היא מדגישה את החשיבות של קשר הרמוני בין גוף ונפש וכיצד חיבור זה יכול לתמוך בריפוי, בשינוי ובהעצמה אישית.  הביוסינתזה נוגעת בשלושה גופי ידע שהתפתחו כולם מתוך הפסיכואנליזה של פרויד: 1. הזרם הראשון מתמקד באנרגית החיים והליבידו, ובאופן שבו זרימתם בגוף משפיעה על הרגשות, ההתנהגות והבריאות הנפשית. 2. הזרם השני עוסק בחוויות אימבריולוגיות מוקדמות (חיי העובר ברחם) ומדגיש כיצד שלבים אלו מעצבים את ההתפתחות הפיזית, הנפשית והרגשית של האדם. 3. הזרם השלישי מתמקד בקשר הראשוני בין האם לתינוק ובהשפעתו על התפתחות רגשות, דפוסי חיבור ויחסים בין-אישיים. אחד המאפיינים הייחודיים של ביוסינתזה הוא הבסיס האמבריולוגי שלה – היא מסתמכת על מודל חיי העובר ברחם, מתוך ההבנה שחוויות החיים המוקדמים משפיעות על בריאותנו הגופנית והנפשית. לפי הגישה, שלושה זרמי אנרגיה מרכזיים – תנועה, רגשות וקוגניציה – מתפתחים כבר בשלבים הראשונים של החיים ומהווים את אבני הבניין להתפתחות של האדם. כאשר זרמים אלו פועלים בהרמוניה, הם תורמים לבריאות ולרווחה. טיפול בביוסינתזה מסייע ליצור מחדש גשרים בין הזרמים השונים ומקדם איזון, רווחה וצמיחה אישית. הטיפול משלב בין ערוצים מילוליים וחווייתיים תוך שימוש במגוון טכניקות: נשימה מודעת ומדיטציה; מיינדפולנס ותנועה מודעת; מגע ועבודה השלכתית; סימולציות; עבודה עם דימויים; שיחה ועיבוד רגשי. מחקרים עדכניים במדעי המוח מדגישים את הקשר ההדדי בין החשיבה, החוויה הגופנית והתפיסה, ומראים כי שילוב של חוויה גופנית בתהליך הטיפולי מגביר את יעילותו. ביוסינתזה מאפשרת למטופלים לפתח מודעות גבוהה יותר לגוף, לרגשות ולדפוסי החשיבה שלהם וליצור הבנה עמוקה יותר של עצמם, לצד ריפוי משמעותי, צמיחה אישית וקשרים בריאים ומספקים יותר עם העולם שסביבם. הקשר בין פסיכותרפיה גופנית וביוסינתזה ביוסינתזה ושיטות של פסיכותרפיה גופנית חולקות מטרה מרכזית – חיבור עמוק והרמוני בין הגוף לנפש. בדומה לפסיכותרפיה גופנית קלאסית, ביוסינתזה מתבססת על עבודה עם הגוף כחלק מהחוויה הנפשית, אך מוסיפה מסגרת הוליסטית והתפתחותית הכוללת את זרמי האנרגיה המרכזיים של התנועה, הרגשות והקוגניציה, וכן התייחסות לחוויות מוקדמות עוד לפני הלידה.